האקדמיה ליהדות

פארק אתרים מפת האתר דווח על הפרה ממשק ניהול
ה עריכה ושינוי - סיפורים לא ריאליים, סיכום פרק 12
סקירה על תולדות הספרות בהיסטוריה כולה ובמזרח הקדמון בפרט מגלה כי כל סיפורי העריכה והשינוי מצוצים מן הדמיון ואין להם שום אחיזה או תקדים במציאות
עמוד הביתמי אנחנוהתייחסות לבקורתשאלות ותשובותהפורוםיהדות וחיים מודרניים - מבוא1 - מציאות האלהים2 - בריאת העולם3 - גיל העולם4 - ההיסטוריה של האנושות5 - נבואה וניסים6 - נשמה או אורגניזם7 - מצוות, לשם מה?8 - מוסר ומשפט9 - "אני חושב"10 - התרבות המערביתתורה משמים פרקי פתיחה1 - עדויות לאמונה2 - עדויות למתן תורה3 - התורה והנביאים4 - סדר כתיבת התנ"ך5 - אותנטיות ס' הנביאים6 - רצף היסטורי7 - רצף של עדויות8 - הצלבת עדויות9 - המצוות עדות חיה10 - העברית מלמדת היסטוריה11 - חתימת התנ"ך12 - התיתכן עריכה בתורה13 - עדויות ארכיאולוגיותהנבואה, פרקי מבוא2- ישראל בהיסטוריה3 - ההתגשמות4 - התורה וההיסטוריה5 - נבואות הנביאים3 - לדרכה של תושבע"פ4 - תושבע"פ לאורך הדורותבקורת המקרא - מבוא1 - כרעי התרנגולת של הבקורת2 - יסודות הבקורת הקלאסית3- פרקי בקורת על הבקורת4 - סוגיות בבקורת המקראפרשיות השבוע"דעת אמת"???בקורת ספריםפירושים לאגדות חז"לאבותינויצירת קשר


מה הנושא הבוער עבור ה"אקדמיה ליהדות"
 אמיתות התורה
 האם המצוות רלבנטיות
 הציבור החרדי
 מיסטיקה






א להגדרתו של מחקר המקרא

  

להגדרתו של מחקר המקרא

חיבור זה בא להבהיר נושא שאין בו משום חדוש גדול, אבל הבהרתו היא רבת חשיבות. תיקון טעות הרווחת בקרב הצבור שאינו מכיר דיו את מחקר המקרא ואת השיטות הנהוגה באקדמיה לחקר המקרא.

רבים הם החושבים כי בקורת המקרא שמה לה למטרה להוכיח, או לכל הפחות הוכיחה, כי הסיפור ההיסטורי אותו מספר המקרא, לא התרחש כהוייתו, וחלקים נכבדים מספרי המקרא נכתבו בתקופה מאוחרת לזמן המאורעות, וכתוצאה מכך אין הם מדייקים בכל פרטי הספור ההיסטורי.

חיבור זה בא לבאר כי תפיסה זו בטעות יסודה, בחוסר הבנה והכרה במהותה של בקורת המקרא. בקורת המקרא אינה מוכיחה ואינה מנסה להוכיח שאין לקבל את התנ"ך כמות שהוא, אלא אך ורק מנסה להציע דרך אלטרנטיבית לתיאור התהליכים ההיסטוריים עליהם מדבר המקרא. גם כאשר משתמשים במחקר המקרא במושג "הוכחה", מתכוונים להוכחה מתוך הנחות קדומות מסויימות אותן מקבל המחקר, כגון: לא תיתכן מציאותה של נבואה, או מציאותם של נסים. ואכן ברור שלו נקבל הנחות אלו, שכל עצמו של התנ"ך בא להוכיח את הפכם, נהיה מוכרחים להסביר הסברים שונים לתהליכים היסטוריים ידועים. אך זו כמובן אינה הוכחה היכולה להכריע את השאלה האם הגישה הדתית הזו המתוארת בתנ"ך אכן נכונה.

נכון הדבר שאין אפשרות לראיה חילונית של התנ"ך כמות שהוא, מי שישלול את ההשגחה האלהית, הנבואה, הנסים, אינו יכול לקבל חלקים גדולים מן התנ"ך כמציאות היסטורית, ושום הסברים 'ריאליים' לא יוכלו להסביר את יציאת מצרים על כל הכרוך בה, קיום במדבר של מליון בני אדם במשך ארבעים שנה, וכיבוש ארצות תוך זמן קצר וללא שום יחס צבאי. וכן אירועים רבים אחרים.

אך אין לטעות ולחשוב כי שלילת התפיסה הדתית היא ההנחה היחידה של הבקורת, מחקר המקרא כולו רצוף כמות גדולה של הנחות, שלא הוכחו מעולם, ותוקפן נתון לויכוח. חלקן כבר נשללו מזמן, אך עדיין מחקר המקרא מושתת עליהן, ובכל אופן גם שאר ההנחות אינן יכולות להיכלל במושג "הוכחה".

לעומת זאת, לאמתות הסיפור ההיסטורי של התנ"ך הובאו הוכחות אוביקטיביות שאינן נשענות על שום הנחה מלבד ההגיון ההיסטורי בו אנו משתמשים בכל תחום מתחומי החשיבה, ובודאי אינן נשענות על התפיסה הדתית של אירועים לא טבעיים. בחיבור "תורה משמים" פירטנו הוכחות היסטוריות לפי כל קנה מדה המוכיחות את ספור התנ"ך כמות שהוא, מאברהם ועד עזרא ונחמיה. בחיבור זה נראה כיצד מתמודדים חוקרי המקרא עם חלק מן ההוכחות האלו, ונשים לב כיצד גם כאן שולט המודל של דרך מילוט מההיסטוריה המקראית על ידי הנחות, ולא של נסיון להכריע בשאלה המרכזית עצמה: האם יש לקבל את המסורת התנכי"ת כנכונה? שאלה זו נשללה מדיון על הסף אצל כל חוקרי המקרא.

ההצעות שמציעה הבקורת, גם הן אינן מספיקות, ואינן עומדות בכל קנה מדה היסטורי. הבקורת נאלצת להציע דרכים אלו מתוך האקסיומות שלה, באין שום דרך אחרת. אך מי שאינו מניח את הנחות הבקורת כאקסיומות שאינן עומדות לדיון, יראה בעיניים פקוחות כיצד כל ההצעות האלו שמציעים המבקרים והחוקרים בטלות מאליהן.

בראשית הדברים נתייחס לפרשה ההיסטורית של הבקורת הולהויזנית שניסתה להציג את תורותיה כמוכיחות את שלילתה של הדת, ועל קריסתה של תורה זו בין שורות החוקרים.

לקטע הבא: http://akadamya.fav.co.il/27312687_ב_היווצרותה_של_בקורת_המקרא

חזרה


-